גרעין "עודד" נוסד בשנת 1967 על ידי קבוצת בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד מהקיבוצים, לכבוד חברם שנהרג, עודד שחר שוורץ. מטרתם הייתה לצאת לשנת שירות—לפני או אחרי גיוס לצה"ל—בעיירות הפיתוח במטרה לחזק מסגרות חינוכיות וקהילתיות. כבר בשנות ה־70 פעלו גרעינים כאלה בעשר עיירות פיתוח ובהמשך בשמונה עיירות כמו דימונה, אופקים, שדרות, בית שאן, קריית שמונה, מעלות, חצור ושלום.
מטרת הפעילות הייתה לצמצם את הפער בין הקיבוצים והערים לבין התושבים המקומיים באמצעות פעילות חינוכית-תנועתית אינטנסיבית.
המשימה של תנועת ״עודד״
משימותיהם של חברי גרעין "עודד" כללו הדרכה במסגרת תנועת הנוער, הובלת חוגים ומועדוניות, עזרה בשיעורי בית, הפעלת פעילויות לנוער בסיכון ולנערות במצוקה, ארגון חגיגות וחוגים למבוגרים וקליטת עולים.
בפועל, התמקדו הגרעינים בהדרכה תנועתית ובפעילות תרבותית בשכונות, במטרה לטפח קשר בין הגיל הרך לבין ערכים של מעורבות קהילתית.
ההשפעה של פעילות גרעיני "עודד"
ההשפעה של פעילות גרעיני "עודד" הייתה רב-מערכתית. ראשית, תרמה לחיזוק מערכי החינוך והקהילה בעיירות פיתוח, שלעיתים קרובות סבלו ממחסור במדריכים מקצועיים ובתוכניות העשרה. נוכחותם של מדריכים מקיבוצים, עם מודל חיים שיתופי-ערכי, חיזקה את תחושת הקהילה והשייכות בקרב התושבים המקומיים והעניקה דוגמא להובלה חברתית. בנוסף, הניסיון היה משמעותי גם לחברי הגרעין עצמם: חשיפת הדור הצעיר הפריפרי לערכים של שותפות, עבודת צוות ועשייה חברתית משמעותית.
גרעין עודד כמסלול הגשמה משמעותי
מהלך השנים, הפך גרעין "עודד" למסלול הגשמה משמעותי בתנועות הנוער ובחטיבת בני המושבים של התנועות הקיבוציות, והמערכת אימצה אותו כמנגנון קבוע נוסף מעבר להתיישבות קיבוצית. הגרעינים השפיעו לא רק על עיירות הפיתוח, אלא גם על המרחב הכפרי, והיוו קניין רוחני חשוב בתפיסת השירות הלאומי-חברתי.
השפעה על החינוך ותחושת השייכות בעיירות פיתוח
המסקנה במחקרים עדכניים מ-2018 מראה כי דפוס ההתיישבות האידאולוגי שהתגבש סביב גרעיני "עודד" וגרעינים תורניים בעיר היה בעל השפעה לחיזוק פוטנציאל המוביליות החינוכית של התושבים המקומיים, בכך, התרומה הייתה מעבר לפעילות מיידית – הייתה לה גם השפעה מבנית על איכות החינוך ותחושת השייכות בעיירות הפיתוח.
סיכום
לסיכום, גרעיני "עודד" היו פורצי דרך בשילוב בין נוער ערכי מקיבוצים לבין תושבי עיירות הפיתוח במטרה לצמצם פערים חברתיים ותרבותיים. באמצעות שילוב של הדרכה תנועתית, פעילות קהילתית חינוכית ופרויקטים חברתיים, הם תרמו רבות להפיכת עיירות אלו למרחבים חיים יותר, חזקים וחיוניים מבחינה חברתית. הגיעתם של אלפי מתנדבים לאורך השנים לימדה הן את הגרעינרים והן את התושבים המקומיים על ערכים של שוויון, אחריות ונתינה, ויצרה בסיס לשיתופי פעולה בין קהילות שונות בישראל.
