חינוך הדור הצעיר למען חברה נגישה יותר
בעולם שבו טכנולוגיה ופיתוח מתקדמים במהירות רבה, נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלויות נשאר אתגר מרכזי. עמותת נגישות ישראל, שהוקמה בשנת 1999 לקדם את הנגישות על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם להשתלב בחברה, בשוויון, בזכות, בכבוד ועצמאות מרבית, מובילה מאמץ חינוכי חשוב במיוחד – פרויקט חינוך ומודעות בני נוער.
הרעיון מאחורי הפרויקט
פרויקט חינוך ומודעות בני נוער מיושם על ידי העמותה כחלק מתוכניות חינוך לשינוי עמדות וידע התלמידים בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות ונגישות. המטרה העיקרית היא לחנך את דור העתיד להבין ולכבד את הצרכים של אנשים עם מוגבלויות שונות, ולהפוך אותם לשותפים פעילים בבניית חברה נגישה יותר.
שלבי הפרויקט החווייתי
במסגרת התהליך, עוברים בני הנוער סדנה חווייתית, בה הם חשים מהי מוגבלות. לאחר הסדנה הם מקיימים מפגשים עם אנשים עם מוגבלות ומעמיקים את הידע בכל הקשור למוגבלויות השונות ונגישות. שלב זה מאפשר לתלמידים לא רק ללמוד על מוגבלויות באופן תיאורטי, אלא להתנסות ממש במציאות שבה חיים אנשים עם מוגבלויות.
המפגשים הישירים עם אנשים עם מוגבלויות מהווים נדבך מרכזי בתהליך החינוכי. הם מאפשרים לבני הנוער לפגוש את האדם מאחורי המוגבלות, להבין את האתגרים היומיומיים שהוא מתמודד איתם, ובעיקר – לזהות את הכוחות והיכולות שלו.
יוזמות קהילתיות והפצת המסר
בהמשך מפיצים בני הנוער את הפרויקט בקרב בתי הספר בעיר ומחתימים את תושבי העיר על עצומה של "לא חונים בחנית נכים". שלב זה הופך את התלמידים משייכים פסיביים למובילי שינוי פעילים בקהילה שלהם.
פעילות החתמה על עצומות והפצת המסר בבתי ספר נוספים מלמדת את בני הנוער על חשיבות האקטיביזם החברתי ועל הכוח שיש לפעולה קהילתית. זוהי דרך מעשית להפוך מודעות לפעולה קונקרטית שמשפיעה על המציאות היומיומית של אנשים עם מוגבלויות.
השפעה רחבה ומשמעותית
העמותה פועלת לקידום הנגישות ושיפור איכות החיים של כל סוגי המוגבלויות והקשישים, בין אלה מוגבלות פיזית, מוגבלות חושית – בין אלה אנשים עם לקות שמיעה וחרשים ולקות ראייה ועיוורים, מוגבלות שכלית התפתחותית ומתמודדי נפש. הפרויקט החינוכי תורם להגשמת החזון הרחב הזה על ידי הכשרת דור צעיר מודע ומעורב.
כיום, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיים בישראל כ 1,600,000 אנשים עם מוגבלות ועוד כמיליון קשישים, מה שהופך את נושא הנגישות לרלוונטי לחלק ניכר מהאוכלוסייה. חינוך בני הנוער לנושא זה אינו רק עניין של צדק חברתי, אלא גם השקעה בעתיד מכליל יותר.
