ד"ר אילנה פאול-בנימין

ד"ר אילנה פאול-בנימין, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל, נחשבת לדמות מובילה בתחום החינוך הרב-תרבותי והחברה המשותפת בישראל. במהלך הקריירה שלה, היא הקדישה את מרבית פעילותה לקידום שוויון, דיאלוג בין-תרבותי והכשרת מורים כסוכני שינוי חברתי.

אחד מהישגיה המרכזיים הוא הקמת המרכז לקידום חיים משותפים במכללת בית ברל, אותו ניהלה בשותפות יהודית-ערבית. המרכז פועל ליצירת מרחבים חינוכיים משותפים ליהודים וערבים, תוך עידוד שיח פתוח, הכרה הדדית והתמודדות עם מתחים חברתיים. הוא מהווה פלטפורמה לפיתוח תוכניות לימוד, הכשרות מורים ויוזמות קהילתיות שמטרתן לבנות חברה שוויונית ומכילה יותר.

ד"ר אילנה פאול-בנימין בתחום המחקר

בתחום המחקר, ד"ר פאול-בנימין פרסמה מספר מאמרים חשובים העוסקים בחינוך רב-תרבותי, מדיניות חינוכית וזהות קולקטיבית. בין מחקריה הבולטים ניתן למצוא את המאמר "The bilingual school – an educational model for civic equality in a divided society", שבו היא בוחנת את תרומת בתי הספר הדו-לשוניים לקידום שוויון אזרחי בחברה הישראלית.

בנוסף, היא ערכה יחד עם ד"ר רוני ריינגולד את הספר "מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה", המציע מודלים ופרקטיקות לחינוך משותף במרחבים חינוכיים מגוונים. הספר מדגיש את הצורך ביצירת מרחבים ציבוריים משותפים המבוססים על שוויון, הכרה הדדית ודיאלוג בין-תרבותי.

כדיקנית הפקולטה לחינוך, ד"ר פאול-בנימין ממשיכה להוביל יוזמות חינוכיות חדשניות, תוך שימת דגש על הכשרת מורים לרגישות תרבותית, חשיבה ביקורתית ומעורבות חברתית. היא רואה בחינוך כלי מרכזי לבניית חברה צודקת, שוויונית ומכילה יותר, ופועלת ללא לאות לקידום ערכים אלו במערכת החינוך הישראלית.

הזירה הציבורית

בנוסף לעשייתה האקדמית והניהולית, ד"ר אילנה פאול-בנימין פעילה גם בזירה הציבורית, ומרבה להשתתף בכנסים, שולחנות עגולים ופורומים מקצועיים העוסקים בעתיד החינוך בישראל. היא משתפת פעולה עם משרד החינוך, עמותות וארגונים אזרחיים כדי לקדם מדיניות חינוכית המכירה ברב-תרבותיות כעובדה בסיסית במציאות הישראלית. גישתה מבוססת על ההבנה שחינוך אינו מתקיים בחלל ריק, אלא במציאות חברתית ופוליטית מורכבת המחייבת התמודדות עם קונפליקטים ויצירת מרחבים של הכלה. בזכות עמדותיה המובהקות, הפכה לדמות בולטת בשיח החינוכי העכשווי, ותרומתה ניכרת הן בשדה ההכשרה להוראה והן בשיח הציבורי הרחב על חברה משותפת בישראל.